כשאני פוגשת משפחות בתהליכי ליווי פיננסי למשקי בית, אחת ההחלטות החשובות שאנחנו מקבלים יחד היא איפה למקם את כספי החיסכון לטווח הקצר. לרוב מדובר בכספים שיועדו למטרות ברורות – חופשה, החלפת רכב, שיפוץ הבית או פשוט קרן חירום – אבל לא תמיד ברור מהי הדרך הנכונה לשמור על הערך שלהם. כאן בדיוק מתחילה העבודה המשותפת: להבין מה הצרכים של המשפחה, מה טווח הזמן הרלוונטי, ומהי רמת הסיכון והנזילות שהם מרגישים איתה בנוח.
במשך שנים רבות, התשובה האוטומטית של רוב הישראלים לשאלה "איפה לשים את הכסף הפנוי?" הייתה פשוטה: בבנק.
פיקדון, תוכנית חיסכון, או אפילו סתם יתרה גדולה בעו"ש – התחושה הייתה שזה המקום הבטוח ביותר, הפשוט ביותר, והטבעי ביותר עבור חיסכון. הבנק נתפס כמוסד יציב ומוכר, ואנשים רבים לא טרחו לבדוק אלטרנטיבות.
אבל בשנים האחרונות, בעקבות העלייה החדה בריבית במשק, העלייה באינפלציה, והשינויים בשוק ההון, האפשרות של קרנות כספיות הפכה לא רק לאלטרנטיבה לגיטימית – אלא במקרים רבים, לבחירה המשתלמת יותר.
בפוסט זה נסביר בצורה ברורה את ההבדלים בין חיסכון בנקאי לבין קרן כספית, נבין איך המיסוי משפיע על הרווח, נראה דוגמה מספרית שתמחיש את הפערים, ונסביר למי מתאים כל פתרון.
חיסכון בבנק: נוחות וביטחון – אבל עם מחיר כלכלי
היתרון המרכזי של פיקדונות וחסכונות בנקאיים הוא תחושת הביטחון. מדובר במוצר סולידי מאוד, מפוקח על ידי בנק ישראל, שקל להבין ולנהל. ברוב המקרים, ניתן לדעת מראש מה הריבית שתתקבל ומה הסכום שיצטבר בתום התקופה.
עם זאת, לצד היתרונות האלה מסתתר חסרון מהותי: הריבית שמציעים הבנקים לרוב נמוכה יחסית לשיעורי הריבית במשק, ולעיתים אף נמוכה מרמת האינפלציה. כלומר, בעוד הכסף צובר ריבית נומינלית, כוח הקנייה שלו נשחק בפועל.
המיסוי על פיקדונות בבנק הוא נומינלי: 25% על כל הריבית שהצטברה, בלי קשר לשאלה האם הייתה אינפלציה ואיך היא השפיעה על הערך האמיתי של הכסף. בקרן כספית המיסוי הוא על הריבית הריאלית שלוקחת בחשבון את השפעת האינפלציה.
דוגמה פשוטה
נניח שהפקדתם 100,000 ₪ לשנה, בריבית של 4% עם אינפלציה של 3%.
- הריבית הנומינלית שתקבלו – 4,000 ש"ח
- המס שתשלמו יהיה 25% × 4,000 ₪ = 1,000 ₪.
- יישאר לכם 3,000 ₪ נטו רווח.
אבל! במהלך השנה האינפלציה עמדה על 3%. זאת אומרת שהיתה עליית מחירים קבועה ומתמשכת של 3% ולכן באותו סכום כסף, אפשר לקנות פחות דברים.
אז קיבלתם 4,000 ש"ח ריבית לפני מס, שבעצם שווים רק 1,000 ש"ח כי האינפלציה לקחה לכם "מהעוגה" 3,000 ₪ של כוח קנייה.
כלומר הרווח הריאלי הוא 1,000 ₪ בלבד.
עכשיו תחשבו על המס: המדינה לא מסתכלת על העוגה הריאלית שלכם ואומרת, "הם בעצם הרוויחו רק 1,000 ש"ח ועל זה ניקח להם 25% מס". המדינה מסתכלת על כל ה־4,000 ₪ שקיבלתם מהבנק והיא חותכת לעצמה חתיכה של 25% – כלומר 1,000 ₪.
מה נשאר בסוף? אם הרווחתם בסופו של דבר 1,000 ש"ח רווח ריאלי, ושילמתם 1,000 ש"ח מס, נלא הרווחתם כלום!
קרן כספית: פתרון סולידי עם יתרונות משמעותיים
קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה בנכסים סולידיים לטווח קצר: פיקדונות בנקאיים, מק"מים (מקבילה ישראלית לאג"ח קצר מועד של בנק ישראל), אג"ח ממשלתיות קצרות, וניירות ערך דומים.
היא נחשבת למוצר עם רמת סיכון נמוכה במיוחד, ומיועדת בעיקר ל"חניה" של כספים פנויים לתקופות קצרות או בינוניות – תוך שמירה על נזילות מלאה. ניתן לקנות ולמכור יחידות בקרן בכל יום מסחר, ולקבל את הכסף תוך מספר ימי עסקים, ללא קנסות או עמלות יציאה.
יתרונות מרכזיים של קרן כספית:
- תשואה לרוב גבוהה יותר – הקרן נהנית מהריבית במשק ומתעדכנת בהתאם לשינויים, בניגוד לפיקדון שבו הריבית נקבעת מראש ו"ננעלת". בתקופות של עליית ריבית, זה יתרון משמעותי.
- נזילות יומית מלאה – אפשר למשוך את הכסף בכל רגע, בלי קנסות.
- מיסוי ריאלי – זה אולי היתרון החשוב ביותר: בקרן כספית משלמים 25% מס רק על הרווח הריאלי (כלומר, הרווח לאחר הפחתת האינפלציה). אם האינפלציה גבוהה, ייתכן שתשלמו מס נמוך בהרבה – או בכלל לא.
- ניהול מקצועי תחת פיקוח – הקרנות מנוהלות על ידי גופים מוסדיים גדולים ונמצאות תחת פיקוח רשות ניירות ערך.
דוגמה פשוטה
נניח שהפקדתם 100,000 ₪ לשנה, בריבית של 4% עם אינפלציה של 3%
- הריבית הנומינלית שתקבלו היא 4,000 ₪.
- האינפלציה היא 3% משמע הרווח הוא 1,000 ש"ח בלבד.
- המס שתשלמו יהיה 25% × 1,000 ₪ = 250 ₪.
- יישאר לכם 750 ₪ נטו רווח.
*הערה קטנה – לרוב הקרנות הכספיות יתנו ריבית נומנילית גבוהה יותר מאשר הבנק אך לא בכל המקרים. להלן טבלת תשואות קרנות כספיות שקליות בשנת 2025
השוואה: מיסוי על פיקדון בבנק לעומת קרן כספית
ניקח שוב את אותה דוגמה: 100,000 ₪ לשנה, ריבית נומינלית של 4%, אינפלציה 3%.
| פרמטר | פיקדון בבנק | קרן כספית |
|---|---|---|
| ריבית נומינלית | 4% | 4% |
| אינפלציה | 3% | 3% |
| רווח ריאלי | 1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח |
| מס | 1,000 ש"ח (נומינלי) | 250 ש"ח (ריאלי) |
| רווח נטו | 3,000 ש"ח | 3,750 ש"ח |
ההבדל נטו הוא 750 ₪ לשנה — על סכום של 100,000 ₪ בלבד. בסכומים גדולים יותר או לאורך מספר שנים, הפער הזה מצטבר לסכומים משמעותיים.
מס נומינלי לעומת מס ריאלי – למה זה כל כך חשוב?
ההבדל בין שני סוגי המס הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שקרן כספית עדיפה מבחינה כלכלית:
- מס נומינלי – מתעלם מהאינפלציה. גם אם הרווח האמיתי נמוך, המס נגבה על כל הריבית.
- מס ריאלי – מתחשב באינפלציה, ומוטל רק על הרווח האמיתי.
בישראל, בתקופות של אינפלציה משמעותית (כמו בשנים האחרונות), ההבדל הזה יכול לחסוך לכם מאות או אלפי שקלים בשנה, מבלי לקחת יותר סיכון.
למי זה מתאים?
קרן כספית מתאימה למי שמחזיק סכומי כסף פנויים שלא נדרשים מיידית – לטווח של שבועות, חודשים או שנה-שנתיים. למשל:
- קרן חירום
- חסכונות לטווח בינוני (לימודים, רכב, שיפוץ, טיול וכו')
- כסף שממתין להשקעה אחרת
- כספים שהצטברו בעו"ש ו"אוכלים אבק"
במקום שהכסף יישחק בחשבון בנק או יניב ריבית נמוכה, קרן כספית מאפשרת לו לשמור על ערכו ואפילו לצמוח, תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה מאוד.
תכל'ס
קרנות כספיות מציעות שילוב של נזילות, פשטות, תשואה תחרותית ומיסוי הוגן – וכל זאת תוך סיכון נמוך מאוד.
בעידן של ריבית גבוהה ואינפלציה משמעותית, השארת כספים בבנק מבלי לבדוק אלטרנטיבות עלולה לעלות ביוקר.
אם יש לכם סכומי כסף פנויים שאתם לא צריכים מחר בבוקר – שווה מאוד לשקול מעבר לקרן כספית. זו דרך חכמה, פשוטה ויעילה לשמור על הערך של הכסף שלכם, ואפילו לגרום לו לעבוד בשבילכם.
*הערה חשובה: הפוסט אינו מהווה ייעוץ השקעות. מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך לפני קבלת החלטות פיננסיות.
