חופש כלכלי -כסף או תודעה?
בהרבה מהשיחות שאני מקיימת עם אנשים שאני מלווה הם מציבים חופש כלכלי כמטרת-על של התהליך.
אחרים שואלים אותי "מתי נגיע לחופש כלכלי"? או "מהו חופש כלכלי שכולם מדברים עליו"?
המושג חופש כלכלי הפך בשנים האחרונות לאחד היעדים הכי פופולריים בעולם הפיננסים
וההתפתחות האישית. אבל מה זה באמת אומר והאם זה בכלל בהישג יד?
אני פוגשת אנשים שמרגישים חופשיים כלכלית, גם אם הם לא עשירים במיוחד,
בעוד אחרים מרוויחים טוב ועדיין לחוצים על כל שקל, או לחילופין, לא מרגישים חופשיים בכלל.
אתם בטח כבר מבינים את דעתי בנושא. חופש כלכלי הוא קודם כל תפיסה ורק אחר כך מספרים בבנק.
אבל יש במושג הזה גם פן פיננסי שבהחלט חשוב להתייחס אליו ולהבין מה המשמעות שלו ומהי הדרך לשם.
במאמר הזה אנסה לגשר בין 2 תיאוריות המדברות על חופש כלכלי ולהסביר עד כמה הן משולבות ותלויות זו.
חופש כלכלי - הגדרה
חופש כלכלי הגדרה ויקיפידה: "חופש כלכלי או חירות כלכלית, הוא הביטוי ליכולת של אנשים לקבל החלטות כלכליות.
לרוב, זהו מונח המשמש בדיונים של מדיניות כלכלית או פילוסופיה של הכלכלה."
על פי הגדרה זו, ישנן שתי גישות שונות לחופש כלכלי;
- על פי תפיסת השוק החופשי הליברלית, אחת מאבני היסוד של חופש כלכלי הגדרההיא קיומה של מערכת יציבה וברורה של זכויות קניין פרטי. מערכת זו מבוססת על שתי זכויות מרכזיות: הזכות לשלוט בקניין ולהפיק ממנו תועלת, והזכות להעביר רכוש באופן חופשי ומתוך בחירה.
- לפי הגישה הסוציאליסטית, חופש כלכלי הוא לא רעיון תאורטי, אלא מצב אמיתי שבו אנשים יכולים לחיות, ליצור ולהתפתח בלי מגבלות של מחסור או מערכת חברתית שמקשה עליהם.
ואם זה לא מספיק מבלבל, אז ישנה גם "ההגדרה המודרנית" לחופש כלכלי: לרוב המונח ייקרא עצמאות כלכלית והכוונה היא ל"מצב שבו ההכנסות הפסיביות של אדם גבוהות מספיק כדי לכסות את הוצאות המחיה שלו, בלי צורך לעבוד."
אז כשאנחנו מחפשים "חופש כלכלי הגדרה", אנחנו מבינים שבין שימוש במונח על ידי אנשי כלכלה,
מדינות, מוסדות וגופים לבין השימוש לגבי אנשים פרטיים, יש הבדל גדול אך גם לא מעט חפיפה ודימיון.
בתהליכים שאני עושה או חומר שאני קוראת, כשמדברים על חופש כלכלי לרוב מתכוונים
למצב שבו לאדם יש הכנסה פסיבית המספיקה לכיסוי כל ההוצאות, מה שמאפשר לו לקבל
החלטות חיים ללא לחצים כלכליים.
כמה אנשים כאלה אתם מכירים? והאם הם בהכרח מאושרים?
חופש כלכלי הוא מונח שהפך בשנים האחרונות לסמל סטטוס, משהו שאנשים שואפים אליו,
גם אם הם לא בדיוק מבינים מה משמעותו.
שתי כתבות שונות שפורסמו במגזין Forbs בהפרש של שנתיים, מדברות על חופש כלכלי;
הראשונה, משנת 2023 מדגישה כי אם רוצים להגיע לעצמאות כלכלית –
כלומר מצב שבו ההכנסות (במיוחד הפסיביות) מספקות את צורכי החיים –
יש צורך בהתמקדות בשלושה מרכיבים עיקריים: הפחתת חובות, הגדלת החיסכון והשקעה נבונה.
בכתבה השניה, משנת 2025, הדגש הוא לא כל־כך על מהלכים טכניים/פיננסיים, אלא על מהו ה״למה״ שלך –
כלומר המניע שמאחורי הרצון לחופש כלכלי (יותר זמן עם המשפחה, יותר טיולים, תרומה לחברה, שקט נפשי)
והיא מציינת ששינויים בתודעה (למה אני עושה את זה) לרוב חשובים לפחות כמו הצעדים הכספיים עצמם.
עם הזמן הפך ברור שהרעיון הזה אינו חד-משמעי, אלא אישי ומשתנה מאדם לאדם –
ולכן חופש כלכלי הגדרה הוא כיום מושג הרבה יותר סובייקטיבי מאשר אובייקטיבי.
האם יש כזה דבר מדד החופש הכלכלי ואיך למדוד אותו?
- מדד החופש הכלכלי הוא מדד שפותח ע"י קרן הריטייג' (Heritage Foundation)
והוא משקלל 10 אינדיקטורים כלכליים שונים ומשקף את דרגת החופש הכלכלי ב-176 מדינות
(ישראל, דרך אגב, מוגדרת עם מדד של 69.9 מה שמתייג אותה כבעלת חופש כלכלי חלקי).
אבל כשמישהו שואל אותי אם הוא יגיע לחופש כלכלי, או מתי הוא יגיע לשם,
הוא כנראה לא מתכוון למדד קרן הריטייג'…
אז מהו מדד החופש הכלכלי שכולם מדברים עליו? האם זהו מספר שאפשר להתייחס אליו כמצפן כלשהו?
ציון שאפשר לשאוף אליו?
אז כמובן שאין מדד כזה והכל מאד יחסי – חופש כלכלי של אחד הוא לא חופש כלכלי שלא אחר;
דמיינו אדם שנלחם על פת לחמו ואין ביכולתו להחליט מה לאכול היום? הוא יאכל מה שיהיה הכי זול או זמין.
ולפתע משתפר מצבו הכלכלי והוא כבר בוחר לעצמו את הקניות בסופר –
האם הוא הגיע לחופש כלכלי? האם מדד החופש הכלכלי שלו עלה?
אבל אם אנחנו בכל זאת מחפשים משהו שיכול לעזור לנו לבחון את מדד החופש הכלכלי שלנו, באופן אישי,
אנסה לתת כאן כמה מדדים שיכולים לעזור לכם לבחון את עצמכם ולבנות לכם "מדדי מצפן"
אותם תוכלו לשפר באמצעות התנהלות כלכלית נכונה:
מדדים חיצוניים (מדידים מספרית):
יחס הכנסה פסיבית להוצאות – הכנסה פסיבית/הוצאות = מדד יחס.
- ההוצאות חודשיות 12,000 ש"ח.
- הכנסה מנכס (השכרת דירה) 3,000 ש"ח.
- מדד היחס: 3,000/12,000 = 25% (רבע מההוצאות מכוסות מהכנסה שאינה עבודה)
מספר חודשי הביטחון – חסכונות זמינים/הוצאה חודשית = מספר חודשי ביטחון.
- ההוצאות חודשית 12,000 ש"ח.
- חסכונות זמינים 50,000 ש"ח.
- מספר חודשי ביטחון: 50,000/12,000 = 4.16 (יש לנו יכולת לכסות הוצאות ללא הכנסה למשך 4.16 חודשים)
רמת מינוף – סך החובות/הכנסה חודשית נטו = רמת מינוף.
- הכנסה חודשית 15,000 ש"ח.
- סך הלוואות (משכנתא, אשראי, הלוואות) 300,000 ש"ח
- רמת מינוף: 300,000/15,000 = 20 (מודדת את רמת התלות שלנו בחוב כדי לחיות או להשקיע).
מדדים פנימיים (פסיכולוגיים/ התנהגותיים)
שליטה עצמית פיננסית – היכולת לקבל החלטות כלכליות מתוך בחירה מודעת ולא מתוך דחפים, פחדים או הרגלים שליליים. היא משקפת עד כמה אנחנו מנהלים את הכסף – או שהכסף מנהל אותנו.
ביטחון כלכלי – תחושת הביטחון כשאנחנו יודעים שיש לנו גב כלכלי, ושגם אם משהו ישתבש – אנחנו יכולים לזה – יש לנו מספיק הון לכסות את ההוצאות גם במקרי חירום.
יכולת תכנון פיננסי לטווח ארוך – משקפת עד כמה אנחנו רואים קדימה ולא חיים רק מהמשכורת לחודש הקרוב. מי שיודע לתכנן את העתיד בונה לעצמו חופש של ממש ולא רק הישרדות.
מודעות פיננסית – הידיעה המדויקת של מה קורה עם הכסף – מה נכנס, מה יוצא, ומה מצבנו האמיתי. מודעות מפחיתה חוסר ודאות ומאפשרת לקבל החלטות חכמות יותר בכל רגע נתון.
מבולבלים? נכון, זה קצת מבלבל כי כל אחד נמצא במקום אחר על הסקלה והכל יחסי.
אם תבחנו את עצמכם בכל אחד מהממדים החיצוניים והפנימיים האלו,
האם תוכלו להגדיר את עצמכם על סקלת מדד החופש הכלכלי? כנראה שלא.
אבל מצד שני, יש לכם כאן לא מעט כלים כדי להגדיר את מדד החופש הכלכלי
שלכם ולהציב לעצמכם מטרות קדימה.
איך להגיע לחופש כלכלי?
אבל אם בכל זאת אתם מחפשים "שיטה" איך להגיע לחופש כלכלי, כנראה שה"פירמידה הכלכלית" תעזור לכם.
"הפירמידה הכלכלית" בניהול כסף מתייחסת לאיך בונים אסטרטגיות חיסכון לטווח הארוך –
אסטרטגיה פיננסית המדורגת לפי סדר חשיבות ורמת סיכון.
בבסיס הפירמידה עומדים ביטחון פיננסי ורמת חיים יומיומית – משמע נכסים סולידיים וביטחון פיננסי.
מעליהם חיסכון והשקעות סולידיות להגשמת יעדים, ולבסוף חופש כלכלי או עצמאות כלכלית
והשקעות המיועדות לטווח ארוך.
גישה זו מדגישה כי ההתקדמות צריכה להיות הדרגתית, מבלי לדלג על שלבים,
תוך התייחסות לצורך בשקט נפשי לצד החיפוש אחר חיסכון, צמיחה וביטחון.
שלב ראשון: ביטחון פיננסי ורמת חיים יומיומית
בשלב הזה מתנהלים בעיקר על בסיס ההכנסה החודשית. הכסף נכנס – והכסף יוצא.
אין כמעט חיסכון, ואין חשיבה על יעדים ארוכי טווח.
מדובר בשלב שבו רוב האנשים נמצאים בתחילת חייהם – סטודנטים, זוגות צעירים או
עובדים בתחילת הקריירה. בשלב הזה, "איך להגיע לחופש כלכלי" זה לא משהו שמתעסקים איתו.
זה שלב טבעי וארוך שיכול להימשך שנים אם לא עושים שינוי מודע.
כדי להתקדם לשלב הבא, גם אם נדמה שאין כמעט יכולת לחסוך בתחילת הדרך, חיסכון קטן וסולידי –
אפילו כמה מאות שקלים בחודש – יכול לייצר רשת ביטחון שמאפשרת שקט נפשי.
הרעיון הוא חיסכון שיספק מענה למצבים בלתי צפויים: ירידה זמנית בהכנסה, הוצאות רפואיות פתאומיות וכדומה.
כל שמתחילים מוקדם יותר, כך ההרגל הזה נטמע והופך לחלק טבעי מההתנהלות. משפחות צעירות
שמצליחות להכניס חיסכון קטן לשגרה מגלות שהן לא רק שורדות את ההווה,
אלא גם יוצרות בסיס שמאפשר להן בהמשך לעבור לשלב הבא בפירמידה הכלכלית – הגשמת יעדים ארוכי טווח.
שלב שני: הגשמת יעדים
בשלב הזה מתחילים להבין שהעתיד לא מתכנן את עצמו. אנשים בודקים את החסכונות הפנסיוניים שלהם,
מתחילים לשים כסף בצד, או מתעניינים בהשקעות ראשונות ומתחילים לחשוב על
איך להגיע לחופש כלכלי בפועל. לא תמיד זה נעשה עם אסטרטגיה ברורה, אבל יש כאן מעבר חשוב –
מתודעת הישרדות לתודעת צמיחה.
מחקרים בפסיכולוגיה כלכלית מראים שהצבת מטרות ברורות מגדילה משמעותית את הסיכוי לעמוד בהן.
לדוגמה, משפחות שקבעו יעד מוגדר לחיסכון (כמו "50,000 ש"ח בשנה") חסכו פי 3 יותר ממשפחות
שאמרו לעצמן פשוט "נחסוך מה שנוכל".
זהו שלב שבו לראשונה, נוצרת תחושת שליטה, גם אם חלקית, על הכסף – במקום שהכסף ישלוט בנו.
בשלב הזה כדאי להתחיל לחשוב על אסטרטגיית חיסכון מתקדמת:
לא להסתפק רק בפיקדונות בנקאיים או חיסכון בסיסי, אלא לשקול שימוש בכלים פיננסיים
מגוונים כמו קופות גמל להשקעה, קרנות מחקות מדדים, או תמהילי השקעות סולידיים עם חשיפה
מדודה לשוק ההון.
כדי לעשות זאת נכון, מומלץ להיוועץ ביועץ השקעות חיצוני שאינו חלק מהבנק,
כך שההמלצות יהיו אובייקטיביות ויותאמו באמת לצרכים וליעדים המשפחתיים,
ולא לאינטרסים של גוף פיננסי מסוים.
שלב שלישי: עצמאות כלכלית
הפסגה של הפירמידה; כאן לא רק שמנהלים את הכסף – אלא הכסף עובד בשבילנו.
עצמאות כלכלית מוגדרת כמצב שבו ההכנסות מנכסים, השקעות וחסכונות מספיקות כדי לממן
את רמת החיים הרצויה, גם בלי עבודה שוטפת.
אז איך להגיע לחופש כלכלי או עצמאות כלכלית?
בניגוד לתפיסה הרווחת, השקעות אינן נקודת ההתחלה אלא תוצאה של אסטרטגיות חיסכון לטווח ארוך,
שבה ניהול חכם של התקציב, יצירת חיסכון סולידי והצבת יעדים ברורים יוצרים בסיס אמיתי לצמיחה.
שוק ההון מציע מגוון דרכים לייצר תשואה, אך התמקדות בתשואה בלבד –
בלי לבנות תשתית פיננסית איתנה – שקולה לניסיון לייצב פירמידה על קודקודה.
החוכמה היא לדעת לשלב בין ביטחון להגשמה, בין יציבות לחזון. כך הופך הכסף מכלי הישרדותי
לכלי שמאפשר חופש, בחירה והגשמת חלומות.
חשוב להבין: רק מיעוט קטן מהאוכלוסייה מגיע לשלב הזה – אבל עצם השאיפה לשם
משנה את כל אופן ההתנהלות הכלכלית בדרך.
אז כולם מדברים על חופש כלכלי ועל הגשמת החלום של "להפסיק לעבוד". אני מאד ממליצה לכם –
אל תתנו לזה לבלבל אתכם; כמו שאמרתי בהתחלה, חופש כלכלי של אחד, הוא לאו דווקא חופש כלכלי של אחר.
ועם כל האמור לעיל, האם עכשיו אתם יודעים איך להגיע לחופש כלכלי? כנראה שהדרך עוד ארוכה…
תכל'ס - בין חופש כלכלי לאושר
בסופו של דבר, חופש כלכלי הוא לא יעד שמגיעים אליו ברגע מסוים ואומרים “הנה האושר”.
חופש כלכלי הוא שילוב בין מספרים ומציאות כלכלית לבין תחושת חופש פנימית: של שליטה, ביטחון ובחירה.
יש אנשים שמרוויחים היטב ועדיין מרגישים תקועים ולחוצים, ויש כאלה שאפילו בלי הון גדול מרגישים
שהם חיים את חייהם בצורה חופשית ומלאה.
כסף אמנם יכול לקנות שקט, הזדמנויות וזמן – שלושת המרכיבים הגדולים שמניעים אושר –
אבל הוא לא מבטיח אותו.
לכן הדרך לחופש כלכלי היא לא רק לצבור נכסים או לעלות במדדים פיננסיים,
אלא גם לפתח תודעה שמחזקת תחושת משמעות, בחירה וחיבור למה שבאמת חשוב לנו.
כששני העולמות האלה נפגשים – החיצוני והפנימי – הרווח הוא לא רק כסף.
הרווח הוא חיים טובים יותר, מלאים יותר ויציבים יותר.
וכאן נכנס תהליך הייעוץ הכלכלי: הוא משלב בדיוק את שני העולמות האלה.
מצד אחד, הוא מלמד אותנו איך לנהל את הכסף, לבנות יציבות ולחזק את הביטחון הפיננסי,
ומצד שני, הוא מאפשר לכל אחד להגדיר לעצמו מהו החופש שהוא שואף אליו –
מתוך הבנה שחופש כלכלי של אחד לא דומה לזה של האחר.
ייעוץ כלכלי למשפחות מייצר בהדרגה תחושת חוסן, חופש ובחירה – לא רק כדי לשרוד את ההווה,
אלא כדי לחיות חיים מלאים יותר, מתוך עוצמה ובהלימה לערכים ולחלומות שלנו.
כי כשהתודעה והכסף עובדים יחד – חופש כלכלי הוא לא רק כספי, אלא איכות חיים גדולה יותר.
